החלטה בתיק פר"ק 1087-09

1.         ההחלטה שבפניי הינה למעשה המשך להחלטות אשר ניתנו על ידי בבקשות 35 ו- 36, שהוגשו על ידי כונס הנכסים של חברת אלכסנדר אורן בע"מ (להלן: " אורן") לשם מימוש יחידה 33 (חנות) ויחידה 110 (דירת גג) בגדרו של הליך הכינוס.

בהחלטה מיום 19.1.12 הפניתי להחלטת בית המשפט העליון במסגרת רע"א 6087/11 בה ציין כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) כי בתי המשפט הכירו בזכויות אורן המצדיקות הליך של כינוס נכסים.

הפניתי אף לקביעה על פיה אין מניעה למימוש הנכסים בגדר הליך כינוס וכי שאלת זכויות הטוענים כגון השוכרים או בעלי הזכויות בנכסים המפורטים לעיל, המשיבים 1-6 (להלן: " המשיבים"), יכולה להתברר במסגרת הליך הכינוס.

בעקבות זאת נקבע דיון במעמד הצדדים אליו התייצבו המשיבים.

בעקבות הדיון ניתנו הוראות המורות למשיבים ליתן פרטים ומסמכים מסויימים בקשר ליחידות 33 ו- 110.

במסגרת אותה החלטה התייחסתי אף לדוח שהוגש על ידי כונס הנכסים ביום 29.12.10.

בתגובה לבקשות כונס הנכסים בבקשות 35 ו- 36 העלו המשיבים טענות רבות לגבי הדוח אשר הוגש בפועל על ידי כונס הנכסים, כפי שפורט על ידי בהחלטה לעיל.

לאור זאת ולשם בירור זכויות המשיבים בגדר הליך הכינוס, כפי שנאמר בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 6087/11, הגעתי למסקנה כי יש מקום להעביר את בקשות 35 ו- 36 יחד עם הדוח אשר הגיש כונס נכסים, לגביו מועלות טענות המשיבים, לעיון הכנ"ר. הכנ"ר היה צד במסגרת הליכי הפירוק אשר התקיימו בעניינה של אורן, כאשר המפרק מונה להיות כונס הנכסים בתיק הנוכחי.

לאור זאת, התבקשה עמדתו של הכנ"ר על מנת שניתן יהיה להמשיך בבירור בקשות המימוש של יחידות 33 ו- 110.

2.         מאז שניתנה החלטה בעניין הגשת תגובת הכנ"ר וההחלטה מיום 19.1.12, בה הפניתי להחלטה בעניין קבלת עמדת הכנ"ר, הוגשו מספר הודעות ובקשות הן על ידי כונס הנכסים והן על ידי אורן.

ב"כ אורן טען כי כל החלטות בית המשפט המחוזי אשר ניתנו לאחר החלטת בית המשפט העליון ברע"א 6087/11, סוטות מהוראות בית המשפט העליון, גורמות לבעל המניות של אורן לעוול משווע ולא מאפשרות לו את מימוש הזכויות.

עם זאת, הודיע הכונס לבית המשפט כי בהתאם להחלטה מיום 19.1.12 הועברו בקשות 35 ו- 36 וכן הדוח לכנ"ר.

הכונס טען  כי הדוח שהוגש על ידו ביום 29.12.10 נכון ומשקף באופן מלא למועד הגשתו את הכספים שקיבל אורן ואף התייחס למספר נכסים לגביהם הועלו טענות המשיבים.

הכונס התייחס לפרטי זכויות אורן ולטענות המשיבים בדבר ויתור על זכות לפרעון.

עוד טען הכונס באופן חד משמעי כי אין כל רלוונטיות לעמדת הכנ"ר בעניינים שהובאו לבדיקתו, ובית המשפט התבקש להמשיך במימוש יחידה 33 ו- 110.

בהחלטה שניתנה ביום 27.1.12 הובהר כי ההחלטה לבקש את עמדת הכנ"ר ניתנה במסגרת הליכי המימוש, ושאלת הרלוונטיות של עמדה זו תבחן לאחר שתנתן.

בסמוך לאחר מכן, הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן הוראות בה התבקש בית המשפט להורות לכונס הנכסים להגיש דוח אשר יתייחס ליצירת השעבוד, לחוב, ולדיירים בפרוייקט ששילמו 25% בהסתמך על טענת אורן כי לטובתו שעבוד בשיעור 25% מכל הפרוייקט.

לבקשה זו הוגשה תגובת הכונס.

לאחר מכן הוגשה בקשה נוספת מטעם המשיבים, להורות על העברת הבירור בדבר זכות כונס הנכסים למימוש הנכסים בפני ערכאה מוסמכת, ואף להורות על בירור תוקף השעבוד והחוב אותו בא השעבוד להבטיח.